הלכה: פיס'. אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה. אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה אֵינָן מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה. כֵּיצַד. לֵית כָּאן כֵּיצַד.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' כיני מתני' אנשי עיר גדולה וכו' ואין אנשי עיר קטנה וכו'. כן צריך לגרוס ולהאי גי' לא גריס כיצד אלא דסמי מכאן ולית כאן כיצד כדפרישית הכל במתני' עיר מהו שתעלה ממידת אלפים. על הא דקתני הנותן את עירובו חוץ לתחום והיינו חוץ לעיבורה של עיר קאי דמי אמרינן שמפסיד כל העיר לפי שמדת העיר עולה לו במדת אלפים או לא:
משנה: אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה. וְאַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה. כֵּיצַד מִי 36b שֶׁהָיָה בְעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵירוּבוֹ בְעִיר קְטַנָּה. אוֹ בְעִיר קְטַנָּה וְנָתַן אֶת עֵירוּבוֹ בְעִיר גְּדוֹלָה מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה׃
Pnei Moshe (non traduit)
ר' עקיבא. פליג וס''ל שהנותן את עירובו בעיר אין כל העיר נחשבת לו כארבע אמות ואין מונין לו האלפים אלא ממקום עירובו ואין הלכה כר''ע:
כיצד. התם מפרש דמאן דמתני במתני' כהאי נוסחא אנשי ואין אנשי מוקים להאי כיצד וכו' בחסורי מחסרא וה''ק במה דברים אמורים במודד אלפים אבל הנותן את עירובו בין אלו ובין אלו מהלכין כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה וכו':
מתני' אנשי עיר גדולה וכו' לפי נוסחא דהמתניתין בנותן את עירובו מתפרשא שהנותן את עירובו בתוך העיר בין אנשי עיר גדולה שנתנו עירובן בתוך העיר קטנה ובין אנשי עיר קטנה שנתנו עירובן בעיר גדולה מהלכין את כולה לפי שהנותן עירובו בעיר כל העיר נחשבת לו כארבע אמות וכדמפרש התנא כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו וכו'. ואית דגרסי במתני' אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר גדולה והכי גריס לה הכא בגמרא ולפי הך גירסא האי כיצד לא מיתפרשא וכדקאמר בגמרא לית כאן כיצד וסמי מכאן אלא מילתא אחריתא קתני מי שהיה בעיר גדולה וכו' ורישא דמתני' לאו בנותן את עירובו מיירי אלא במודד וה''ק אנשי עיר גדולה שהיתה להן עיר קטנה בתוך אלפים שלהן ומונין מעירן והולכין מהלכין את כל העיר קטנה כלומר שנחשבת להן כולה כארבע אמות הואיל והיא בתוך האלפים שלהן ומשלימין מדת התחום חוצה לה אבל אין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל העיר גדולה כארבע אמות לפי שמדת אלפים שלהן כלה בתוך העיר הגדולה ואין הולכין בה אלא עד סוף תחומן:
עִיר מָהוּ שֶׁתַּעֲלֶהּ מִמִּידַּת אַלְפַּיִים. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין עִיר עוֹלָה מִמִּידַּת אַלְפַּיִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. עִיר עוֹלָה מִמִּידַּת אַלְפַּיִים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ בְנֵי טִיבֵּרִיָּא מְהַלְּכִין אֶת כָּל חַמָּתָה. וּבְנֵי חַמָּתָה אֵינָן מַגִּיעִין אֶלָּא עַד הַכִּיפָּה. וְעַכְשָׁיו בְּנֵי חַמָּתָה וּבְנֵי טִיבֵּרִיָּא עִיר אַחַת הִיא. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מַעֲשֶׂה בְרוֹעֶה אֶחָד זָקֵן שֶׂבָּא וְאָמַר לִפְנֵי רִבִּי. זָכוּר אֲנִי שֶׁהָיוּ בְנֵי מִגְדָּל עוֹלִין לְחַמָּתָה וּמְהַלְּכִין אֶת כָּל חַמָּתָה וּמַגִּיעִין לְחָצֵר הָחִיצוֹנָה הַסְּמוּכָה לַגֶּשֶׁר. וְהִתִּיר רִבִּי שֶׁיְּהוּ בְנֵי מִגְדָּל עוֹלִין לְחַמָּתָה וּמְהַלְּכִין אֶת כָּל חַמָּתָה וּמַגִּעִין לְחָצֵר הָחִיצוֹנָה עַד הַגֶּשֶׁר. וְעוֹד הִתִּיר רִבִּי שֶׁיְּהוּ בְנֵי גָּדֵר יוֹרְדִין לְחַמָּתָהּ וְעוֹלִין לְגָדֵר. וּבְנֵי חַמָּתָהּ אֵינָן עוֹלִין לְגָדֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִפְּנֵי הָֽרְשׁוּיוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִן הַטַּעַם הַזֶּה אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה. וְאֵין אַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִין אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן וכו'. וגדר היתה עיר גדולה וחמתן עיר קטנה:
שיהיו בני גדר יורדין לחמתה וכו'. גדר היתה למעלה בשיפוע ההר וחמתן מלמטה והתיר לבני גדר שיהיו יורדין לחמתן וחוזרין ועולין לבתיהן ולבני חמתן לא התיר שיהיו עולין לגדר וקאמר ר' מנא מפני הרשויות שהיו אלו תחת רשות ושררה אחרת מאלו ובני גדר היו מכין וחובטין לבני חמתן כשבאו ברשותן:
שהיו בני מגדל. שהוא מרוח אחרת של חמתה ומהלכין את כל חמתה וכו' והתיר רבי על פי אותו הרועה שהיו נוהגין כן:
מעשה ברועה אחד זקן וכו'. בתוספתא סוף פ''ד היא:
בראשונה היו בני טבריא מהלכין את כל חמתה. חמתה עיר קטנה הסמוכה לטבריא וטבריא עיר גדולה היתה והיו מהלכין את כל העיר חמתה ובני חמתה לא היו מגיעין לילך בכל טבריא אלא עד הכיפה שהיתה שם במקום שכלתה מידתן ועכשיו הוסיפו בבנין בימיהם ונעשה הכל עיר אחת:
אין עיר עולה ממידת אלפים. אלא מונה אלפים חוצה לה מלבד העיר:
משנה: אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה אֵי אַתֶּם מוֹדִין לִי בְּנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ עַל פִּי הַמְּעָרָה שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. אָֽמְרוּ לוֹ אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִין אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּיוּרִין מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמַּה. נִמְצָא קַל בְּתוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָֽמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁאֲפִילוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בַמְּעֳרָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
ולמודד שאמרו וכו'. כלומר אף על פי שחלוקין חכמים על ר''ע בנותן את עירובו וסבירא להו דכל העיר נחשבת לו כד' אמות מודים הן במודד ממקום שביתתו שאמרו חכמים שנותנין לו אלפים אמה שאפי' סוף מידתו כלתה במערה ואפי' במערה שיש בה דיורין אין לו אלא עד סוף מידתו במקום שכלתה המדה ומשם ולהלן אין לו כלום:
נמצא קל תוכה. של מערה מעל גבה שאם נתן עירובו על גבה של מערה אין לו אלא ממקום עירובו אלפים לפי שגבה אין ראוי לדיורין אם נתן בתוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:
אי אתם מודים לי בנותן את עירובו על פי המערה. כלומר בתוכה שאין לו וכו' אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין שנפרצו חומותיה ואינה ראויה לדיורין אבל אם ראויה היא לדיורין אע''פ שאין בה עכשיו דיורין נחשבת כולה כארבע אמות וכן עיר שחרבה ויש לה חומה סביב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ואפי' היא גדולה כאנטוכיא:
עִיר חֲדָשָׁה מוֹדֵד מִן הַבָּתִּים וִישָׁנָה מוֹדֵד מִן הַחוֹמָה. אֵי זוֹ הִיא חֲדָשָׁה וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב חַסְדַּאי. בָּנָה בָתִּים וְאַחַר בָּנָה חוֹמָה. זוֹ הִיא חֲדָשָׁה. בָּנָה חוֹמָה וְאַחַר בָּנָה בָתִּים. זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. בֵּין זוֹ וּבֵין זוֹ חֲדָשָׁה. וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. כָּל שֶׁהָיוּ בָהּ דִּיּוּרִין וְחָֽרְבוּ. רִבִּי זְעִירָא בְדַעְתֵּיהּ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. בָּנָה תִשְׁעָה לְשֵׁם קַּרְפֵּף וְאֶחָד לְשֵׁם דַּייָר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ בָּנָה אֶת הָעֲשִׂירִי לְשֵׁם דִּירָה. הֲרֵי הוּא כְדִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר. אם תשעה בני אדם הקיפו מחיצה במקום אחד לשם קרפף שלא הוקף לדירה ובא העשירי וגמר המחיצה לשם דירה דלר' זעירא אין הולכין אחר האחרון ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא עד בית סאתים והכי נמי כאן דאין חלוק בין בנה הבתים בתחלה ובין בנה הבתים אחר כך הולכין אחר הבתים שהן לפנינו כמו דסבירא ליה בקרפף שהולכין אחר בנין המרובה שלפנינו שנבנה לשם קרפף ור' אלעזר פליג וסבירא ליה שאפילו אין כאן לשם דירה אלא מה שבנה העשירי בלבד הרי הוא כדירה שהולכין אחר האחרון והרי גמרו לשם דירה:
ר' זעירא כדעתיה. כדאשכחן בהא דאיתפלגון בעלמא:
כל שהיו בה דיורין וחרבו. דבכהאי גוונא הוא דהולכין אחר החומה:
ואיזו היא ישנה. שאין לו אלפים אלא ממקום החומה:
בין זו ובין זו חדשה. ומן הבתים הוא מודד ולקולא:
ר' זעירא. משמיה דנפשיה קאמר:
בנה בתים ואחר כך בנה חומה. סביב הרי זו ישבה ולבסוף היקפה אין מודד אלא מן הבתים ובנותן עירובו בעיר מיירי ואליבא דר' עקיבא. והלכך קאמר שאם בנה בתים בתחלה הכל הולך אחר הבתים ולקולא שאין מקום שמן החומה עד הבתים בכלל המדה שממקום עירובו ולהלן אבל אם בנה החומה בתחלה ואחר כך בנה הבתים זו היא ישנה והולכין אחר החומה ולחומרא שאין לו אלא ממקום החומה אלפים:
עִיר שֶׁחָֽרְבָה. רִבִּי לָֽעְזְר אוֹמֵר. מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. שְׂמוּאֵל אָמַר. אֵין לוֹ מְקוֹם עִירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. רִבִּי בַּא בַּר כַּהֲנָא רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בְּדִיר אוֹ בְסַהַר מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. וְדִיר וְסַהַר לֹא כְמִי שֶׁחָֽרְבוּ בָּתִּים וְדִיּוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין. שהרי אין בהן בתים ודיורין לאדם ואפילו הכי קאמר רב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה אלמא רב נמי כר' אלעזר סבירא ליה:
עיר שחרבה. מן הבתים ונתן בה עירובו:
רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִנָה. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁנָּֽתְנוּ עֵירוּבָן בִּפְלַטֵיָא. אֲבָל אִם נָֽתְנוּ עֵירוּבָן בְּבָתְּים אַף רִבִּי עֲקִיבָה מוֹדֶה. רִבִּי בָּא בָּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בָעֵי. הָֽיְתָה עִיר שֶׁעִירְבָה וְנָֽתְנוּ עֵירוּבָן בִּפְלַטֵיָא 37a לֹא כְמִי שֶׁנָּֽתְנוּ עֵירוּבָן בְּבָתְּים.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' בא בעי. על זה דלדידך אם העיר הזאת שהניח זה עירובו בתוכה היתה עיר שעירבה לעצמה שבני העיר עירבו ביניהן והותר להן לטלטל בכל העיר ונתן זה עירוב שלו בפלטיא לא כמי שנתן עירובו באחד מן הבתים דמי והא ר''ע סתמא קאמר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה דמשמע אפילו בשנתן עירובו בעיר שעירבה לעצמה פליג ר''ע:
מה פליגין. רבי עקיבא וחכמים במתני' בנותן עירובו בתוך עיר אחרת דוקא בשנתנו עירובן בפלטיא ברחובה של העיר אבל אם נתן עירובו בבתים של העיר אף ר''ע מודה שכל העיר נחשבת לו כד' אמות ומונה אלפי' מחיצה לה דהואיל ודרך הבתים להיות סמוכין ומחוברין זה אצל זה אם הניח העירוב באחד מן הבתים נחשבין כולן כאחד ומונה תחומו מחוצה להן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source